<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' גיטין פ"ו</h1>
<h2>דף כ:</h2>
הרי זה גטך ונייר שלי אין זה גט. על מנת שתתני לי הנייר הוי גט ותתן. נתן גט חקוק בטס זהב ואמר לה, הרי זה גטך וכתובתך, כשר ופטור מכתובתך אם בטס כדי כתובתה, אין בטס כל כך ישלם לה כתובתה.
<h2>דף כא:</h2>
הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין לכל ימי חייכי, שלא תלכי לבית אביך לעולם, שלא תאכלי בשר [לעולם אינו גט], עד שלשים יום הוי גט. על מנת שלא תנשאי לפלוני זה חמשים שנה הוי גט ולא כשר ולא תנשא לו כל זמן התנאי ואם נשאת בטל הגט. זינתה עמו הולד כשר והגט כשר, שהרי לא התנה רק נשואין.
<h2>דף כט:</h2>
אמר, הרי זה גיטך כשאעבור מכנגד פניך שלשים יום, והלך ובא ולא נתייחד עמה הוי גט כשר. וזה, אם התנה שתהא נאמנת עליו שלא פייסה, אבל אם לא האמינה חוששין שמא פייסה כשהיה הולך ובא ומחלה לו וחזר ובטל הגט כשפייסה, ומפני חשש זה הגט פסול אחר שלשים יום. וכן האומר, הרי זה גיטך לאחר י"ב חדש, והיה עמה במדינה חששין, עד שיאמר, נאמנת עלי שלא פייסתי. וכן כל תנאים שבין אשה לבעלה חוששין לפיוס, עד שיאמר, נאמנת. וכל זה בנשואה, אבל בארוסה אין חוששין לפיוס, שאין לבו גס בה.
<h2>דף ל.</h2>
יש מין תנאי התלוי בזמן, כגון שאמר, אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום הרי זה גט ואם באתי תוך שלשים לא יהיה גט, ונותן הגט בידה, או אמר, הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שלשים, או, הרי זה גיטך על מנת שלא (תבא) [אבא] במדינה זו כל שלשים יום. התנה, אם לא באתי עד שלשים יום בעיר זו הרי זה גיטך, ובא [בדרך] תוך שלשים וחלה, או עכבו נהר ולא בא עד אחר שלשים, הוי גט. ואפילו עומד וצווח, הריני אנוס, שאין אונס בגטין, אע"פ שגלה בדעתו שאין רצונו לגרש. ובאונס דשכיח ולא שכיח נמי אין אונס בגטין.
<h2>דף לד.</h2>
יש מין תנאי התלוי בזמן, כגון שאמר, אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום הרי זה גט ואם באתי תוך שלשים לא יהיה גט, ונותן הגט בידה, או אמר, הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שלשים, או, הרי זה גיטך על מנת שלא (תבא) [אבא] במדינה זו כל שלשים יום. התנה, אם לא באתי עד שלשים יום בעיר זו הרי זה גיטך, ובא [בדרך] תוך שלשים וחלה, או עכבו נהר ולא בא עד אחר שלשים, הוי גט. ואפילו עומד וצווח, הריני אנוס, שאין אונס בגטין, אע"פ שגלה בדעתו שאין רצונו לגרש. ובאונס דשכיח ולא שכיח נמי אין אונס בגטין.
<h2>דף עג.</h2>
המגרש על תנאי, לא שאמר, כתבו גט זה על תנאי וכל שכן שאין צריך שיכתוב התנאי בגט, אך יצוה לכתוב, או יכתוב גט כשר בלא שום תנאי, ואחר נותן הגט ואומר לה, הרי זה גיטך, או הרי את מגורשת על מנת כך וכך. ואז לא יתייחד עם אשתו כל זמן שלא נתקיים התנאי, רק בפני עד אפילו עבד ושפחה, אבל לא בפני שפחתה או בנה הקטן, שאין בושה לשמש בפניהם. המתנה, תתגרשי מהיום, או מעכשיו על תנאי כך, או אמר, התגרשי על מנת כך, כשתתקיים התנאי(ם) תתגרש משעת נתינת הגט לידה ולא יכול לבטל הגט או להוסיף על התנאי משעת נתינה. ואם אבד או נשרף ואפילו מת הבעל מקיימת התנאי ומותרת לכל אדם. ומיד תנשא לכתחלה אפילו לא נתקיים התנאי עדיין ואין חוששין שמא לא יתקיים. אבל המגרש בשאר מיני תנאים, כגון, אם יהיה אם לא יהיה, אינה מגורשת עד זמן שתתקיים התנאי. ויכול הבעל לבטל הגט ולהוסיף על התנאי ואפילו הגיע גט לידה. ואם מת הבעל או אבד ונשרף הגט קודם קיום התנאי אינה מגורשת. ולכתחלה לא תנשא בנתים. נשאת לא תצא, אם לא שלא קיימה התנאי.
<h2>דף עד.</h2>
וה"ג חלקו מתי מגורשת לאלתר, דהיכא דקאי בדידה לקיומה תנאה, בעל מנת שלא תשתי יין, שלא תלכי לבית אביך, דיכולה ליזהר, אבל שלא תבעל לפלוני, שתתן ר' זוז, חיישינן שתיאנס ליבעל, ולא תתן, שלא תינשאי לפלוני ליכא למיחש, דאין אשה נשאת כי אם לרצונה. והתו' חלקו היכא שהתנאי מחוסר מעשה לא תנשא עד אחר הקיום.
אמר, על מנת שתתני לי מאתיים זוז מכאן ועד שלשים יום, נתנה תוך שלשים מדעתו מגורשת, אחר שלשים אינה מגורשת. נתנה בעל כרחו ולא רוצה לקבל הגט פסול עד שתתן מדעתו. חזר ומחלן תוך שלשים יום אינה מגורשת, שלא קיימה תנאו. מת תוך שלשים אינה מגורשת, כיון שלא נתנה תוך השלשים. אמר, על מנת שתתני לי מאתיים זוז ולא קבע זמן ומת, לא יכולה ליתן ליורשין, שהרי אמר שתתני לי, ולא בטל הגט, שלא קבע זמן. ואם אבד הגט או נקרע קודם שמת, אינה מגורשת ולא תנשא לזר עד שיחלוץ. אמר, על מנת שתתן לי דבר פלוני ונגנב אותו דבר אינו גט עד נתנה הדבר עצמו ולא דמיו.
כל המגרש על תנאי וקדשה אחר בנתים, נתקיים התנאי מקודשת, לא נתקיים אין מקודשת ואין צריכה גט משני. אבל אם נשאת ולא נתקיים התנאי, צריכה גט משני.
<h2>דף עה.</h2>
הרי זה גטך ונייר שלי אין זה גט. על מנת שתתני לי הנייר הוי גט ותתן. נתן גט חקוק בטס זהב ואמר לה, הרי זה גטך וכתובתך, כשר ופטור מכתובתך אם בטס כדי כתובתה, אין בטס כל כך ישלם לה כתובתה.
הנותן גט לאשתו ואמר, אם לא תתני לי מאתים זוז אין זה גט, או אין את מגורשת, לא גירש כלל.
<h2>דף עה:</h2>
המגרש על תנאי, לא שאמר, כתבו גט זה על תנאי וכל שכן שאין צריך שיכתוב התנאי בגט, אך יצוה לכתוב, או יכתוב גט כשר בלא שום תנאי, ואחר נותן הגט ואומר לה, הרי זה גיטך, או הרי את מגורשת על מנת כך וכך. ואז לא יתייחד עם אשתו כל זמן שלא נתקיים התנאי, רק בפני עד אפילו עבד ושפחה, אבל לא בפני שפחתה או בנה הקטן, שאין בושה לשמש בפניהם. המתנה, תתגרשי מהיום, או מעכשיו על תנאי כך, או אמר, התגרשי על מנת כך, כשתתקיים התנאי(ם) תתגרש משעת נתינת הגט לידה ולא יכול לבטל הגט או להוסיף על התנאי משעת נתינה. ואם אבד או נשרף ואפילו מת הבעל מקיימת התנאי ומותרת לכל אדם. ומיד תנשא לכתחלה אפילו לא נתקיים התנאי עדיין ואין חוששין שמא לא יתקיים. אבל המגרש בשאר מיני תנאים, כגון, אם יהיה אם לא יהיה, אינה מגורשת עד זמן שתתקיים התנאי. ויכול הבעל לבטל הגט ולהוסיף על התנאי ואפילו הגיע גט לידה. ואם מת הבעל או אבד ונשרף הגט קודם קיום התנאי אינה מגורשת. ולכתחלה לא תנשא בנתים. נשאת לא תצא, אם לא שלא קיימה התנאי.
הרי זה גטך על מנת שתעשי מלאכה, שתשמשי אבא, שתניקי בני, וכל דבר בזמן סתם, הוי כמפרש יום אחד ואם עשתה מלאכה או שמשה או הניקה בנו בתוך זמן ה[י]ניקה, שזה תוך כ"ד חודש, יום אחד לכלן קיימה התנאי. מת הבן או האב קודם שתניק ותשמש יום אחד אינו גט. אמר, על מנת שתניקי ותשמשי שתי שנים, משלמת הזמן. מתו הבן והאב תוך הזמן או שאמר, איני רוצה שתשמשני, אינו גט.
<h2>דף עו.</h2>
והמתנה לאשתו על מנת שתתן לו מאתים זוז וחזר והתנה תנאי אחר שתשמש אביו ג' שנים הוי כאומר, עשי איזה תנאי שתרצי ואיזה (ואיזה) שתקיים ראשון הגט קיים. אבל התנה בתנאי שני שתתן לו שלש מאות זוז, הרי בטל תנאי ראשון וצריך שתתן שלש מאות זוז.
<h2>דף עו:</h2>
המגרש לאחר זמן קבוע, כגון, הרי זה גיטך ולא תתגרש עד אחר שלשים יום, אין צריך לכפול תנאו כמו שצריך המגרש על תנאי, ואין מתגרשת כלל עד אחר שלשים, ואם מת או אבד הגט תוך שלשים לא מגורשת. הניחתו בצדי רשות הרבים, דלא הוו כרשות הרבים, כיון שהגט היה קיים ביום שהיא מתגרשת בו וייחדה אותו במקום שאינו רשות הרבים מגורשת. וכן הדין התולה גירושיו במעשה, כגון שאמר, הרי זה גיטך ולא תתגרשי עד שתתני לי מאתים זוז. ואלו שנים לא דמו למגרש על תנאי, שאם הגט קיים במגרש על תנאי אפילו אינו ברשותה מגורשת ואין צריכה לחזור וליטלו, שהרי הגיע לידה בתחלה בתורת גירושין. אבל אלו התלויין בזמן או במעשה לא הגיע לידה בתורת גירושין, וצריך ביום הגירושין לזמן שקבע וביום קיום המעשה שתבא הגט לידה או במקום שיחדה אותו, כמו שפי', ואפילו לא הגיע לידה, ואחר תתגרש. ואם נשאת תוך הזמן וקודם המעשה תצא [ו]הוולד ממזר, שעדיין היא אשת איש.
יש מין תנאי התלוי בזמן, כגון שאמר, אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום הרי זה גט ואם באתי תוך שלשים לא יהיה גט, ונותן הגט בידה, או אמר, הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שלשים, או, הרי זה גיטך על מנת שלא (תבא) [אבא] במדינה זו כל שלשים יום. התנה, אם לא באתי עד שלשים יום בעיר זו הרי זה גיטך, ובא [בדרך] תוך שלשים וחלה, או עכבו נהר ולא בא עד אחר שלשים, הוי גט. ואפילו עומד וצווח, הריני אנוס, שאין אונס בגטין, אע"פ שגלה בדעתו שאין רצונו לגרש. ובאונס דשכיח ולא שכיח נמי אין אונס בגטין.
אמר, הרי זה גיטך כשאעבור מכנגד פניך שלשים יום, והלך ובא ולא נתייחד עמה הוי גט כשר. וזה, אם התנה שתהא נאמנת עליו שלא פייסה, אבל אם לא האמינה חוששין שמא פייסה כשהיה הולך ובא ומחלה לו וחזר ובטל הגט כשפייסה, ומפני חשש זה הגט פסול אחר שלשים יום. וכן האומר, הרי זה גיטך לאחר י"ב חדש, והיה עמה במדינה חששין, עד שיאמר, נאמנת עלי שלא פייסתי. וכן כל תנאים שבין אשה לבעלה חוששין לפיוס, עד שיאמר, נאמנת. וכל זה בנשואה, אבל בארוסה אין חוששין לפיוס, שאין לבו גס בה.
<h2>דף פב.</h2>
המתנה ואמר, הרי את מותרת לכל אדם חוץ, או אלא, מאיש פלוני, ויש לו בה קדושין ואפילו הוא מחייבי לאוין אפילו קטן אינו גט, שאין זה כריתות שהרי שייר. ואם אותו איש גוי ועבד או איסור ערוה, כגון אביה ואחיה או אביו ואחיו, הוי גט כשר. בעל (אחותו) [אחותה], שאע"פ שהוא היום אסור עליה משום ערוה, אם תמות אחותה יהיה מותר לה ספק מגורשת. אמר, הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממי שיולד שאין עתה בעולם, תהי מותרת להנשא אבל לזנות תהי כאשת איש, תהי לשלא כדרכך [באיסוריך], תהי מותרת להתקדש בכסף (ויפטרה) [ובביאה] אבל לא בשטר, את אשתי לעניין הפרת נדריך ואכילת תרומה וירושה, שאם תמותי אירשך, בכל אלו ספק מגורשת.
כל המתנה תנאי המבטל הגט, כגון שהתירה לכל חוץ מפלוני, או שלא תשתה יין כל ימי חייה, או שאר תנאים קודם כתיבת התורף, אם התנאי כתוב בגט ומחקו ונתנו לה ספק מגורשת, אין התנאי כתוב נוטלו ממנה וחוזר ונותנו בלא תנאי או בתנאי כשר ותהיה מגורשת.
<h2>דף פב:</h2>
וה"ג חלקו מתי מגורשת לאלתר, דהיכא דקאי בדידה לקיומה תנאה, בעל מנת שלא תשתי יין, שלא תלכי לבית אביך, דיכולה ליזהר, אבל שלא תבעל לפלוני, שתתן ר' זוז, חיישינן שתיאנס ליבעל, ולא תתן, שלא תינשאי לפלוני ליכא למיחש, דאין אשה נשאת כי אם לרצונה. והתו' חלקו היכא שהתנאי מחוסר מעשה לא תנשא עד אחר הקיום.
אמר, הרי את מותרת חוץ מראובן ושמעון, וחזר ואמר, לראובן ושמעון, מגורשת. אבל פרק המגרש [עלתה] בתיקו. חזר לראובן ולא לשמעון, אינה מגורשת, שהרי שייר. אמר הרי את מותרת אף לשמעון, ספק, אם קאי אף אראובן ומגורשת, או קאי אף אכל אדם חוץ מראובן ואסורה.
<h2>דף פג:</h2>
הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין לכל ימי חייכי, שלא תלכי לבית אביך לעולם, שלא תאכלי בשר [לעולם אינו גט], עד שלשים יום הוי גט. על מנת שלא תנשאי לפלוני זה חמשים שנה הוי גט ולא כשר ולא תנשא לו כל זמן התנאי ואם נשאת בטל הגט. זינתה עמו הולד כשר והגט כשר, שהרי לא התנה רק נשואין.
אמר, היום אי את אשתי ולמחר את אשתי, אינה מגורשת. לפיכך כותבין בגטין, מן היום ולעולם, אבל פר"י דמגורשת ודאי דמסיק הספ', כיון דפסקה פסקה.
<h2>דף פד.</h2>
על מנת שתנשאי לפלוני, אם נשאת הוי גט ולכתחלה לא תנשא לאותו פלוני, שמא יאמרו נשיהם נותנין זה לזה, לאחר לא, שאינו גט עד קיום התנאי. עברה ונשאת לו לא תצא, נשאת לאחר קודם שתנשא לו בטל הגט ותצא, הוולד ממזר וצריכה גט משני.
<h2>דף פד:</h2>
כתב התנאי בגט קודם התורף, אפילו על מנת כך, או אמר בעל פה קודם התורף, ספק גירושין (שלא) [שהרי] נשאר זכות בגט. אחר גמר התורף, אפילו קודם חתימת העדים כשר. כתב ר"א, התנאי מחוץ פוסל בעל פה ובכתב, תנאי מעל מנת לא פוסל (ו)לא בעל פה ולא בכתב.
<h2>דף פה.</h2>
המתנה ואמר, הרי את מותרת לכל אדם חוץ, או אלא, מאיש פלוני, ויש לו בה קדושין ואפילו הוא מחייבי לאוין אפילו קטן אינו גט, שאין זה כריתות שהרי שייר. ואם אותו איש גוי ועבד או איסור ערוה, כגון אביה ואחיה או אביו ואחיו, הוי גט כשר. בעל (אחותו) [אחותה], שאע"פ שהוא היום אסור עליה משום ערוה, אם תמות אחותה יהיה מותר לה ספק מגורשת. אמר, הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממי שיולד שאין עתה בעולם, תהי מותרת להנשא אבל לזנות תהי כאשת איש, תהי לשלא כדרכך [באיסוריך], תהי מותרת להתקדש בכסף (ויפטרה) [ובביאה] אבל לא בשטר, את אשתי לעניין הפרת נדריך ואכילת תרומה וירושה, שאם תמותי אירשך, בכל אלו ספק מגורשת.
<h2>דף פו.</h2>
אמר, היום אי את אשתי ולמחר את אשתי, אינה מגורשת. לפיכך כותבין בגטין, מן היום ולעולם, אבל פר"י דמגורשת ודאי דמסיק הספ', כיון דפסקה פסקה.
